תקציר המבוא:

אודות המחבר

במבוא מובאים קורותיו של המחבר בתקופת השואה.
הוא פותח בשמותיהם של בני המשפחה שנרצחו בשואה, שלעילוי נשמתם הוא מקדיש את ספרו.
המחבר, שהיה רב בדיסבורג שבגרמניה, מספר בקצרה את נס הצלתו מידי הפורעים בשנת תרצ"ו (1936). הוא מזכיר את בריחתו לציריך, שם נתמנה לאב"ד בקהילה "אגדת אחים".
המחבר מספר כי קודם למלחמה הרבה לעמוד בקשר חליפין של שאלות ותשובות עם תלמידי חכמים, אולם בזמן המלחמה הוכרח לפתור לבדו את השאלות על סמך ידיעתו והבנתו בש"ס ובפוסקים.

המבוא:

הקדמה

לפנים זאת בישראל, כשישראל שרויים ישבו בשלוה, על שדמת התורה והיראה, בקהילות הקדושות והגדולות, עם רבנן ותלמידיהון ותלמידי תלמידיהון בכל מקומות מושבותיהן בפולני' הונגרי' ליטא ועוד ועוד, חזיון נפרץ הי' למחבר איזה ספר, להכניע עצמו כעפר ואפר, לעומת המבקר, ולהתנצל מה ראה על ככה, לשלח מדברותיו חוצה, ליטול לעצמו עטרה, ולהוציא ספר לאורה, ובכל מיני יפוי של לשון, ניסה המחבר, להסיר מעליו תלונתו של המבקר, זה בכה וזה בכה.
לדאבוננו הגדול, לאחר החורבן הגדול והנורא, של כל קהילות הקודש, עם רבניהם ותלמידיהם מחברים גם יחד עם מבקריהם, נתחלפו הזמנים ונשתנו העתים, וע"ז דוה לבנו ונפשנו על הששה מליונים נפשות בית ישראל הי"ד ועל מרכזי התורה, ועל ארזי הלבנון אדירי התורה ראשי הגולה, אין שואל ואין פותר, אין מבקש ואין עונה, ושארית הפליטה שנשארו ברחמיו יתברך, מעטים בהם גדולי התורה ות"ח, היושבים על מי מנוחות, בכדי לזכות אותנו בתורתם והוראתם, להורות לנו את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה וכמו כל יתר חזיוני החיים הם הולדה בלתי מוגבלת, והם מחוקות ההכרחיות לסיבות ההמצאות החדשות, יחד, עם זה יוולדו גם בעיות משונות, בספרות התורנית, ועל שדמת ההוראה, והי' כי תבאנה, השאלות והבעיות החדשות, לפי התחדשות החיים היומיים, עם ההמצאות החדשות, ועם תנאי החיים המשונים אין מי לפתור אותם. ואנן מה נעני אבתריהו.
בזמן משונה כזה, אם אחד מייגע את עצמו לחפש ולברר שאלה הבאה לפניו לאור דברי הראשונים והאחרונים ומבררה עד מקום שידו מגעת, ומפרשה כשמלה גם לפני אחרים, אף כי לא הגיע לידי מדה זו, להיות "משיב לאחרים", יש לקוות אשר השי"ת הוא בעזרו, לפסוק דבר לאמתה של תורה, לאחר התפלה והבקשה מאתו יתברך שמו, ובטח גם המבקר ימצא מרגוע לנפשו בהתבוננו זאת. ובפרט כשיעשה חשבון לנפשו, מה עשה המבקר לעצמו, באותו הזמן שהמחבר ייגע ובירר בדברי רז"ל.
אודה ד' בכל לבב על חסדו הגדול שעשה עמדי שהצילני מידי הגרמנים שר"י, בשנת תרצ"ג בהיותי עוד רב בדיסבורג ע"נ רהיין בבוא מלכות הרשעה ימ"ש והארץ נתהפכה לארץ הדמים, במוצש"ק כ"א לחודש אדר תרצ"ג באו אלי חמשה מלאכי חבלה צבאי ס. ס. ימ"ש וכלי זיינם בידם והכוני ופצעוני באכזריות כה גדולה עד שדימו בנפשם שהגעתי כבר לשערי מות, ועובדא דמילתא הי' אז כפתע ביני לבין ... וביום כ"ה לחודש אדר הנ"ל בשעה העשירית בבוקר, באו עוד הפעם צבאי ס.ס. סיעה עוד יותר גדולה, ולקחו אותי החוצה, והוליכו אותי בלוית הרשעים הארורים הנ"ל, בראש כל חוצות, אנשים למאות ולאלפים נגררו אחריהם, באין ביניהם שום מוחה בראותם הבזיונות והגידופים גם ההכאות שעשו לי על אותה הדרך, לאחר עבור שעה כשהגעתי לרחוב היותר מרווח שבעיר הנ"ל, אצל התיאטרון, והרבה אלפים אנשים סבבוני, תלשו וחתכו שערותי וזקני והשליכו אותם בחירופים וגידופים להאוכלוסיא, ועם הכאות שונות, מדורה גדולה של אש היתה אצלי והי' נראה כמוליכין אותי על המוקד לפני כל האוכלוסיא, ולולא חמלתו יתברך עלי, בטח היו מוליכין אותי אח"כ למחנה המוותה דאכוי הארורה.
חסדי ד' כי לא תמנו והזמין בתוך האוכלוסיא פקיד גבוה אחד, ובתחנונים חינן מהרשעים הארורים, לשחרר אותי ונס בתוך נס הי' שניצלתי מבין שיני חיות הרעות בצורת אדם, ומפי מלתעות הכפירים, עזבתי תיכף ארץ הדמים זו אשכנז, ומד' נסבה הסיבה כי בשנת תרצ"ד נתן ד' חני בעיני הקהילה החרידית בפה ציריך ונתמניתי בעהש"י בפה לאב"ד בקהילה המפוארה והחרידה "אגדת אחים" הי"ו.
במשך השנים שלפני מלחמה העולמית בשבתי על כסא הרבנות הנ"ל עמדתי בקשר וחליפת מכתבים עם ת"ח שמחוץ למדינה, וביחוד עם ת"ח הצעירים, וכפי עצת רז"ל הרבה למדתי מרבותי ומחברי יותר מהם, וכו', ובמשך שנות המלחמה ובפרט לאחר המלחמה הרבה שאלות ואבעיות שצריכים לעלות על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן וגדולי התורה, באו לפני, ומחוסר האפשרות לבוא לפני המלכים להתיצב ולשמוע חות דעתם ותורתם, אלצני ההכרח לברר ולחפש בדברי הש"ס והפוסקים, עד מקום שידי יד כהה מגעת, ולפתור אותם לפי דעתי והבנתי בדברי רז"ל ובדעת הפוסקים, וחקקתי אותם בעט ברזל ועופרת להיות לי למשמרת, ודין הני' לי, כשבאה לפני עוד הפעם שאלה כזו, לקחתי מן המוכן ממה שהכנתי בעצמי.

ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, ומה דהני' לי', לא אמנע מלהנות גם לאחרים, חברים כבני גילי, להביא להם מן המוכן, זאת שיעצני כליותי להדפיס ספרי הנוכחי לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל, ואם שידעתי כי ספר מסוג זה ליתן פסקים לרבים "ספר שו"ת" נמסר רק לגדולי הדור, שהם יורו את הדרך ואת ההלכה, ואני בעניי לא באתי אף לידי קצה מדה זו, תהי' עכ"פ התועלת שבכל שאלה אספתי וקבצתי כל המקומות הנצרכים, עד מקום שידי מגעת, בכדי לפתור שאלה הלזו, ואהי' עכ"פ כמסייע, להקל על המעיין לפתור אותה השאלה בעצמו, לפי דעתו והבנתו בדעת רז"ל והפוסקים, ואני באתי רק כמעורר, והיטב אשר עשה בזה רב גדול אחד באונגרין שקרא לספרו מסוג זה "התעוררות תשובה".
ואני תפלה לשוכן מרום יהא רעווא דאימא מילתא דתתקבל וספרי ימצא חן בעיני ת"ח הרבנים והלומדים וכל חוגי והוגי תושי'.
ועם זה אעירה נא לב המעיין על שני פרטים.
א) אינני רשאי ליטול עטרה לעצמי להתהדר בה, עם הבקיאות הנמצא בספרי הנוכחי, לחשדני שאני בקי בש"ס ופוסקים, לדאבוני לא באתי לידי מדה זו, רק יגעתי ומצאתי תאמין הבטיחו לנו חז"ל, ולמדתי מציאה מחיפוש, וחיפוש מחיפוש.
ב) הרבנים ות"ח הגדולים והנעלים שנזכרו בספרי, יש מהם שבגודל תמימותם וותרו על גדלותם להציע שאלותיהם לפני מי שקטן מהם, אבל יש גם מהם, שלא באו לפני בתור שואל רק כמתייעץ או לפלפל, ויש גם שאפשר כוונתם הי', שידפסו דבריהם על הספר, כלם אהובים כלם ברורים ועומדים ברום המעלה.

ובצאתי אדרוש בכבוד ושלום אכסני' של העדה הקדושה והמפוארה של "אגודת-אחים" בציריך יוסיף ד' להם, חיים ארוכים, דשנים ורעננים, בעושר ואושר, וביחוד להוועד ומנהלי הקהלה, העוסקים בצרכי צבור באמונה, הקב"ה ישלם שכרם, ויזכו לכל טוב, הם ונשיהם, ובניהם, ובנותיהם, ולכל הנלוים להם, אמן.
תכון תפלתי כקטורת בעיניך בעד האשה אשר נתת עמדי הרבנית הצנועה והמושלמת פעשא חחי' בת הרבני המופלג בתו"י ר' שאול ע"ה משפחת אפרתים.

אנא ד' הבט משמים וברך את יו"ח ה"ה : בתי הבכורה הענטשא מרים תחי' עם בעלה המושלם והחרד אלחנן צבי הערץ יחי' ואת בתי חנה רויזא תחי' עם בעלה המופלג בתו"י שלמה זלמן שווייד יחי' את בתי אסתר תחי' עם בעלה המושלם והחרד נחמן צבי ראזען יחי' מגזע היחס ואת בתי המושלמת הבתולה מחלה חי' תחי' הם ובניהם ובנותיהם. ואת בני החו"ב המושלם שמעון יחי' ובני החריף שאול יחי' ואת בני היניק וחכים משה דן יחי', ד' הטוב יברכם בכ"ט ויתגדלו לאילני רברבי בתורה ויראה ורב עונג ונחת, אמן.
ואפריון נמטיי' לידידי ורב חביבי המופלג בתורה איש האשכולות מר אברהם יהושע קופליק מורה בקהלתנו שסייע לי בהעתקה יהא שמו מבורך.